על הגבעה עליה ניצבים היום מוזיאון הח'אן ובית הכנסת הגדול – נולדה חדרה. במבנה עתיק זה גרו מקימי חדרה. כיום משמש המקום כמוזיאון לתולדות חדרה. במוזיאון יש ארכיון עשיר הנוגע להיסטוריה של חדרה. המוזיאון הנו התחנה ה15 במסלול האקליפטוס- השביל ההיסטורי של חדרה. במוזיאון מתקיימות פעילויות לילדים מדי פעם.

במוזיאון קיימת פעילות אינטראקטיבית המשלב טכנולוגה של מציאות רבודה. לפרטים על הפעילות לחצו כאן

שלוש אגודות מרוסיה – ריגה , קובנה ווילנה , ו"אגודת היחידים" – מתיישבים פרטיים , בעיקר מאוקראינה . ( יוזמה זו באה בעקבות הפרעות ביהודי דרום מערב  רוסיה ואוקראינה  ב –  1881 -  "סופות בנגב"). ב 1891 ( תרנ"א )  הגיעו נציגי ארבע האגודות עם יהושוע חנקין לחדרה ( שמה במקור – אל אח'צירה או חודרה – "הירוקה" ) . הם התרשמו מגודלה של הנחלה – 29,280 דונם , ואישרו את הרכישה.

הנחלה נרכשה מסלים חורי – נוצרי לבנוני , מגדולי בעלי האחוזות בצפון הארץ. יחד עם הנחלה , נרכש גם מבנה החאן. 

הח'אן – בית חווה חקלאית , נבנה ברבע האחרון של המאה ה – 19 , בנוי אבני כורכר מסותתות אשר נלקחו מחורבות קיסריה.

במבנה היו 26 חדרים אשר הקיפו חצר רחבת ידיים, שני שערים היו לו- ממזרח וממערב.

בהעדר רשיונות לבניית בתים , נאלצו ראשוני המתיישבים לשפץ את חדרי החאן ולהתגורר בהם בין השנים 1891 – 1896 . לשיפוץ מבנה הח'אן והכשרתו נשלחו שלום רבינוביץ וקבוצת בעלי מלאכה. 

כך כתב משה סמילנסקי על מראה המבנה אשר נגלה לעיניהם :

" עלינו בראש הגבעה ועגלתנו עמדה לפני בניין אבנים גדול , שחור, עזוב והרוס למחצה . . .  והנה הח'אן של חדרה – קרא לנו בעל העגלה והציע לנו לרדת  . . . זה היה בניין ישן , גדול ומרובע ובו אולי עשרות חדרים ומחסנים . . .  החצר הגדולה . . . מלאה ערימות אשפה , רפש וחלאה . הדלתות והחלונות של רוב החדרים היו שבורים וחוריהם אף הם נדמו כלועי חיות רעות העומדות לבלעינו חיים".( משה סמילנסקי מתוך אסופה לחקר חדרה – הוצאת מוזיאון הח'אן לתולדות חדרה ) .

 חדרי הח'אן חולקו לאגודות לפי חלקן ברכישת האדמה, וחדרים אחדים הוקצו לצרכי ציבור ושימשו כבית כנסת , בית ספר , בית מרקחת ומשרד הוועד. 

עם התיישבות המשפחות במבנה ומינוי ועד מנציגי ארבע האגודות – היתה המושבה חדרה לעובדה קיימת.

 בעשרים השנה הראשונות ,  קטלה הקדחת 240 מתוך 540 המתיישבים הראשונים . קשה להסביר כיצד עמדו אנשי המושבה בתנאי החיים הקשים.  כך כותב ד"ר הלל יפה בספרו 

" דור המעפילים "  -  " בידיהם חפרו קברים לכמה מבני ביתם . . .  והם , אמיצי הלב ממקומם לא משו ואת מושבתם לא עזבו. זה היה אומץ לב על גבול השגעון"

ב – 1982 נפתח מוזיאון החאן לציבור והוא מנוהל על ידי העמותה למען מוזיאון חדרה . 

לחץ לצפיה בסרטון על מוזיאון החאן