שחזור של הקיוסק ההסטורי 1926-1956. הקיוסק המקורי לא הוקם בשדרות הרצל ושוחזר על מנת לשפר את 'רוחו'. כיום משמש המבנה כבית קפה ואף נמכר בו 'גזוז של פעם' בטעמים.

בשנת 1926 הזמין ועד המושבה מקואופרטיב "נגרייה" קיוסק משושה עשוי עץ עם גג אבץ. לפי החוזה, שנחתם בשנת 1926, מחירו של הקיוסק היה 15.5 לירות, ואף שולם מס תרומה לקרן הקיימת כפי שהיה נהוג בעת חתימה על חוזים באותה תקופה. על החוזה היו חתומים ראש ועד המושבה זאב בן יהודה, מזכיר המושבה פנחס ברן, ונציג ה"נגרייה" שמאי קולודני.

הקיוסק נבנה להשכרה, ולאורך השנים עבר שלושה בעלים במקומות שונים במושבה.

על-פי עדויות ומסמכים, משערים שבין השנים 1926 עד 1937 היה הקיוסק שייך לדוד שרשוב ופעל  בפינת הרחובות הרברט סמואל ושדרות רוטשילד; בין השנים 1937 ל-1945 למר נחמנזון ברחוב הרצל פינת הרברט סמואל; בין השנים 1945 עד 1956 לזיוה כהן ברחוב הרצל ליד תיכון חדרה, וסיים שם את דרכו במחסן בחצר האחורית של ביתה.

 מעדויות שונות עלה כי בקיוסק מכרו גזוז חמוץ ומתוק (לימון ופטל), סוכריות על מקל אשר כונו "בונבונים", גלידה, כריכים, ופלים, ו"סיניים" (כינוי לצעצועי מתכת זולים). בתקופתו של נחמזון מכרו גם מכשירי כתיבה, עטים, מחברות, מחקים וכדומה.

כיום פועל במקום בית קפה 'אחד העם' באווירה קסומה

 

בשנת 1926 הזמין ועד המושבה מקואופרטיב "נגרייה" קיוסק משושה עשוי עץ עם גג אבץ. לפי החוזה, שנחתם בשנת 1926, מחירו של הקיוסק היה 15.5 לירות, ואף שולם מס תרומה לקרן הקיימת כפי שהיה נהוג בעת חתימה על חוזים באותה תקופה. על החוזה היו חתומים ראש ועד המושבה זאב בן יהודה, מזכיר המושבה פנחס ברן, ונציג ה"נגרייה" שמאי קולודני. הקיוסק נבנה להשכרה, ולאורך השנים עבר שלושה בעלים במקומות שונים במושבה. על-פי עדויות ומסמכים, משערים שבין השנים 1926 עד 1937 היה הקיוסק שייך לדוד שרשוב ופעל  בפינת הרחובות הרברט סמואל ושדרות רוטשילד; בין השנים 1937 ל-1945 למר נחמנזון ברחוב הרצל פינת הרברט סמואל; בין השנים 1945 עד 1956 לזיוה כהן ברחוב הרצל ליד תיכון חדרה, וסיים שם את דרכו במחסן בחצר האחורית של ביתה.  מעדויות שונות עלה כי בקיוסק מכרו גזוז חמוץ ומתוק (לימון ופטל), סוכריות על מקל אשר כונו "בונבונים", גלידה, כריכים, ופלים, ו"סיניים" (כינוי לצעצועי מתכת זולים). בתקופתו של נחמזון מכרו גם מכשירי כתיבה, עטים, מחברות, מחקים וכדומה.