מוזמנים לבקר בשחזור הפעיל של הקיוסק ההסטורי 1926-1956 ולהנות מכוס גזוז קר כמו של פעם אבל גם מקפה טוב, כריכים, סלטים ועוד.

איך בכלל הוקם הקיוסק לראשונה בחדרה? איש היישוב דוד שרשוב,  שהיה בעל דוכן דגים השתמש בקרח לצינון הדגים חשב כי יהיה נכון לנצל את הקרח ההולך לאיבוד וביקש להכניס לעצמו הכנסה נוספת ולהקים קיוסק. ומה ימכור בקיוסק? בעיקר גזוז (משקה סודה שהומתק בסירופ פירות בטעמים שונים).

בשנת 1926 הזמין ועד המושבה מקואופרטיב "נגרייה" קיוסק משושה עשוי עץ עם גג אבץ. לפי החוזה, שנחתם בשנת 1926, מחירו של הקיוסק היה 15.5 לירות, ואף שולם מס תרומה לקרן הקיימת כפי שהיה נהוג בעת חתימה על חוזים באותה תקופה. על החוזה היו חתומים ראש ועד המושבה זאב בן יהודה, מזכיר המושבה פנחס ברן, ונציג ה"נגרייה" שמאי קולודני.

הקיוסק נבנה להשכרה, ולאורך השנים עבר שלושה בעלים במקומות שונים במושבה.

על-פי עדויות ומסמכים, משערים שבין השנים 1926 עד 1937 היה הקיוסק שייך לדוד שרשוב ופעל  בפינת הרחובות הרברט סמואל ושדרות רוטשילד; בין השנים 1937 ל-1945 למר נחמנזון ברחוב הרצל פינת הרברט סמואל; בין השנים 1945 עד 1956 לזיוה כהן ברחוב הרצל ליד תיכון חדרה, וסיים שם את דרכו במחסן בחצר האחורית של ביתה.

 מעדויות שונות עלה כי בקיוסק מכרו גזוז חמוץ ומתוק (לימון ופטל), סוכריות על מקל אשר כונו "בונבונים", גלידה, כריכים, ופלים, ו"סיניים" (כינוי לצעצועי מתכת זולים). בתקופתו של נחמזון מכרו גם מכשירי כתיבה, עטים, מחברות, מחקים וכדומה.

כיום פועל במקום בית הקפה 'הקיוסק ההסטורי BY 'קפה טוב' 

 תמונת שלט ההסברה על הקיוסק כפי משופיעה על קיר הקיוסק