אין ספק, חדרה מתרחבת וגדלה. מרכזי קניות, בנייני מגורים, מקומות בילוי ותרבות. כל אלו הם חלק בלתי נפרד מעיר מתפתחת. אך מה לגבי כמה דונמים של טבע? בפינתה המזרחית של העיר חבוי מקום מיוחד בו אפשר למצוא שקט. טיול לשמורת זיתא ותל זרור מתאים לכל המשפחה ומשלב את כל מה שילדים יתלהבו ממנו. גבעה לטפס עליה, ציפורים להתרגש מהם ועקבות בעלי חיים המספרות לנו את אשר קרה בלילה. אצל כולם בסוף התחושה תהיה זהה. ככל הנראה ככה היה פה פעם, ערב בוא החלוצים.

קצת על המסלול

אורך המסלול: 5-6 קילומטרים.

דרגת קושי: קלה.

המסלול מעגלי.

זמן הליכה משוער: 3 שעות.

עונה מומלצת: חורף ואביב.

ציוד מומלץ: נעליים נוחות, כובע בימים חמים ובקבוק מים.

לא לשכוח: משקפת!

שווה לשקול: לטייל באופניים.

בימי החורף השלוליות הנקוות בדרך אינן מאפשרות מעבר ברכב פרטי.

לחיצה על התמונה- מובילה למפת גוגל שניתן לנווט איתה בשטח

לחיצה על התמונה- מובילה למפת גוגל שניתן לנווט איתה בשטח!


איך מגיעים

יש להחנות את הרכב במפגש הרחובות יפה נוף ורחוב העצמאות שבשכונת בית אליעזר (צומת הספורטן בשמה הישן).

בסמוך לכיכר, נמצא השלט המורה על תחילת המסלול. ממש בצמוד למשרדי מתחם המגורים החדש "סביוני נוף חדרה".

מתחילים ללכת

סביר להניח שבקילומטר הראשון לא תבינו כל כך איפה הטבע. שלט העץ הגדול שבכניסה למסלול מורה על שני מסלולים: ארוך וקצר. אם כבר הגעתם עד הלום, לכו על המסלול הארוך שכן הוא מגיע עד לתל זרור. לאורך המסלול תבחינו בעמודי עץ המורים על כיוון ההתקדמות וממוספרים מ-1 עד 20. הם לא תמיד ברורים לעין אבל אל חשש, השביל והכיוון די ברורים.

מתחילים ללכת. ה-500 מטרים הראשונים רק יעצימו את המפגש עם השקט, שכן בקטע זה פרוייקט המגורים החדש השתלט על הדרך. כאשר הכביש מתעקל ימינה אתם ממשיכים ישר, עם השילוט (2) ועם הדרך שהופכת מאספלט לעפר. שימו לב לשינוי החד בנוף, מכאן זה רק הולך ומשתפר.

 בריכת ההשקיה ומגדל הבטון

חדרה היא חלק ממישור חוף השרון. אחד ממאפייניו של חבל ארץ זה הוא אדמות החמרה בחלקו המזרחי. אדמות אלה, נראות לעין כבר מתחילת המסלול. על אחת מגבעות החמרה תראו לאחר קילומטר מתחילת המסלול את מגדל הבטון ששימש את השומרים בימי ראשית המושבה. 

 בסמוך למגדל הייתה בריכת השקיה. מהיכן המים אתם שואלים? ממש בסמוך אליכם, מצפון, נמצא אפיק נחל חדרה ומי תהום היו בהישג יד הודות לטכנולוגית השאיבה שכבר התאפשרה בראשית המאה ה-20 (רשמו לעצמכם לבקר בחוות חפציבה להשלמת החוויה). את המים השאובים היו מעלים אל הבריכה ומשם משלחים אותם אל הפרדסים מסביב. בהמשך המסלול נוכל להבין גם את חשיבותו של מגדל השמירה שכן אז, כפי שמספר לנו השלט, היווה המקום חיץ בטחוני בין היישוב הערבי ליהודי שהולך ומתגבש.  

 ממשיכים, אל נוף הפרדסים

עשר דקות הליכה נוספות כבר יובילו אתכם אל ההדרים. כעת, עם הצבע הכתום של הקלמנטינה, יחד עם אדמות החמרה ומגדל הבטון, השקט והמרחב, נזכיר לכם את סמלה של העיר ובו אותו הנוף שאתם רואים וחווים ברגעים אלו. בדרך ייתכן ותצטרכו לעקוף מספר שלוליות ועמוד עץ קטן (4) יצביע על המשך כיוון ההליכה. זה גם הזמן להביט מעלה ולהבחין בעופות הדואים מעליכם. אנחנו עוד נגיע אליהם בהמשך. המשיכו ישר בין המטעים, בדרך תחלפו על פני נקודה 5, כאן תוכלו לפנות שמאלה ולהסתובב חזרה. מוקדם מדי? אנחנו מסכימים. המשיכו עם החץ הכתום והמסלול הארוך. 

 

  עולים על תל זרור

ההתיישבות באיזור חדרה התחילה עוד לפני אלפי שנים. יעידו שברי החרס הרבים על התל ושרידים האבנים הגדולות המבצבצות להן בראש התל. אך למה דווקא פה? ובכן, לא רחוק מהתל עברה לה "דרך הים", שהייתה לאחת הדרכים העתיקות. תחילתה עוד בחצי הסהר הפורה, מסופטמיה (עירק של היום) וסיומה במצרים. התיישבות לאורך הדרך הייתה אסטרטגית. בחפירות שבוצעו במקום התגלו שרידי חומות עפר מסיביות. שרידים מתקופת ההתנחלות הישראלית, שרידי שמעידים על התיישבות של "גויי הים" ושרידי יישוב מתקופת הבית השני והלאה. עלו על התל לתצפית על האיזור, ממזרח תוכלו להבחין בכביש 6, הוא חוצה ישראל אשר עובר בקרבת היישוב הערבי באקה אל-ע'רביה, כאן עברה לערך גם דרך הים העתיקה. מצפון, זה כבר כביש 65 והיישובים תלמי אלעזר וגן שמואל. זה הזמן אגב להוציא את הפקל קפה.

 

אל בריכות הדגים ותחושת הג'ונגל

אחרי שעלינו על התל הגענו בעצם למחצית הדרך. מכאן נרד ונחזור חזרה בכיוון מערב בדרך המקבילה לדרך בה הגענו, רק מהצד השני. הכינו את המשקפת בשלב זה. מימינכם יהיו כעת בריכות הדגים והדרך היא סוללת עפר מוגבהת, נוחה להליכה ונסיעה. אם מדי פעם תשמעו קול ירייה, אל חשש. בריכות הדגים הם אוצר לעופות המים שרק מחפשים להם אוכל זמין. קול הירייה נועד בכדי להבריח אותם. שחפים, אנפות, אגמית, שלדגים וקורמורנים יסתובבו מעליכם ללא חשש. את הציפורים יהיה לכם קל לראות, מבט מטה אל הקרקע, במיוחד בעונת הגשמים תחשוף לפניכם עולם שלם. עקבות בעלי חיים רבים: עקבות נמייה, דורבן, תנים ושועלים. לעיתים כולם במקום אחד, אפשר, יחד עם הילדים לחשוב ולאתגר את דמיונם. רגע, זה רק מתחיל. עוד כמה דקות הליכה ותגיעו לביצת זיתא.

ביצת זיתא

בנקודה מספר 16 כבר יתווסף לסימון הדרך סימון שבילים כחול (מפת סימון שבילים מספר 7). זוהי גם הכניסה לחלקה קטנה ופראית של ביצות זיתא. למטיילים בעונת החורף, התכוננו מראש לשלוליות רבות, ייתכן ותצטרכו לעקוף אותן דרך השבילים שבין בריכות הדגים. כאשר משמאלכם צמחיית נחלים פורייה, מבעד לסבכי הפטל תוכלו לשמוע עולם חי שלם. השמורה היא בהחלט שריד אחרון לטבע הפראי שהיה פה, ככה היו אדמות הכפר הערבי זיתא, כפי שראו אותן המתיישבים הראשונים. תדמיינו איך הנוף הביצתי הזה היה הרבה יותר גדול וכמה קשה עמלו לייבשן, על מנת לאפשר את התפתחות ענף הפרדסנות. אולי יהושוע חנקין, גואל האדמות הידוע, הלך במו רגליו בין השבילים שאתם הולכים בהם כעת. צבע הירוק הביצתי יחד עם הצמחייה והעצים נתנו לעיר את שמה, שפירושו בערבית: "הירקרקה" (אל-חדירה).

 אל סוף המסלול

המשיכו עם סימון שבילים הכחול, בדרך תחלפו על פני חוות סוסים פרטית, מיד אחריה חפשו את השביל שיחזיר אתכם חזרה אל רחוב יפה נוף או חטיבת גולני או המשיכו פשוט עם הסימון הכחול עד למגדל המים העגול העשוי בטון. מיד אחריו יש לפנות שמאלה עד שתגיעו לרחוב עין זיוון. תפנו ימינה ולכו עם הרחוב עד למפגש שלו עם רחוב ניצנים ומשם שוב ימינה לכיכר הראשונה שתפגשו ולאחר מכן שמאלה ואתם בכיכר בה התחלתם והחניתם את הרכב. 

 

 

 נכתב על ידי: עומר זיו, מורה דרך